פעם בשבוע אני מבקר אצל סבתא שלי, בא לשתף אותה בכל הבעיות שלי, משתף, מתייעץ, בכל זאת, לניסיון חיים של 82 שנים אין תחליף. בביקור האחרון אצלה קרה לי משהו מוזר. התחלנו לראות את הסרט שליחות קטלנית 3 (סבתא שלי חולה על ארנולד שוורצנגר) ופתאום התחלתי לראות את התרגום בצורה מטושטשת. זה המקום לספר שאני מרכיב משקפי ראיה מגיל 10, כבר 16 שנים. ניסיתי לנקות את העדשות, להתקרב קצת למסך, כלום לא עזר. סבתא הרגישה בחושיה המחודדים שמשהו לא בסדר ושאלה: "מה קורה נכד? אתה נראה לי לא רגוע, אל תדאג שוורצנגר ינצח בסוף, הוא תמיד מנצח".

"לא סבתא, אני פשוט מתקשה לקרוא את הכתוביות של הסרט".

"מה?" הגבירה סבתא את קולה, "אני לא שומעת, נראה לי שאני צריכה מכשירי שמיעה חדשים בשתי האוזניים, נו שויין". התקרבתי ממש עד האוזן שלה וחזרתי על דבריי. "נכד קום!" היא קראה באסרטיביות הידועה שלה "הולכים עכשיו למצוא חנות משקפיים. אולי בכלל הגיע הזמן שתפסיק להיות משקפופר ותעבור להרכיב עדשות מגע. תראה שתוך דקה תמצא ככה כלה". לא ניסיתי אפילו להתווכח, אני מכיר את סבתא שלי, זה חסר סיכוי.

בילוי בחנות משקפיים

נגררתי אחרי סבתא ברחוב. היא תמיד נראית כאילו שהיא לא יודעת לאן היא הולכת אבל היא תמיד מגיעה לאן שהיא צריכה. תוך 5 דקות היינו בתוך חנות משקפיים. סבתי ניגשה למוכרת הצעירה שעמדה מאחורי הדלפק ואמרה: "את רואה את הקינדר הזה, זה הנכד שלי. הוא מרכיב משקפי ראייה כבר 16 שנים. בואי תסבירי לו כמה עדשות מגע יעשו אותו הרבה יותר יפה". עמדתי בצד במבוכה, אבל ידעתי שאי אפשר לעצור את הגברת הזקנה.

המוכרת החיננית הסתכלה אליי: "סבתא שלך צודקת. יש לנו פה יופי של עדשות מגע, בוא תנסה. אם לא יסתדר לך אתה לא חייב לקחת".

"מה אמרה המיידלע?" שאלה אותי סבתא. "את באמת צריכה מכשירי שמיעה חדשים" אמרתי וחזרתי על דבריה של המוכרת.

עדשות מגע ראשונות בחיים

"טוב, אני בכל זאת אנסה עדשות מגע בפעם הראשונה בחיים שלי". נאבקתי איתן רבע שעה עד שהצלחתי להכניס אותן לתוך העיניים. "נכון שהוא נראה ככה הרבה יותר טוב?" שאלה סבתא את המוכרת תוך שהיא אוחזת לי את הלחי. "הרבה יותר טוב, בנאדם חדש", שיתפה המוכרת פעולה.

"נו …מה אמרת מיידלע ? אני מאוד מאוד מצטערת, השמיעה שלי זה לא מה שהיה פעם".

המוכרת הסתכלה על סבתי כמעט ניתן היה לראות את גלגלי ראשה עובדים בקצב.

"גברת, אני יכולה להציע לך משהו חדשני. אני רואה שיש לך משקפי ראייה ישנים. יש לנו דגמים חדשים שבאים יחד עם מכשירי שמיעה. תוכלי לשלב בין שניהם, להרוויח גם זוג משקפיים חדש וגם מכשירי שמיעה חדשים תחת אותו מחיר".

"אני עוד לא שמעתי על זה אבל זה נשמע לי רעיון מעולה בשבילה, תביאי לה לנסות בבקשה". סבתא מדדה ונראתה מרוצה מתמיד. "אתה רואה קינדר, סבתא תמיד יודעת לאיזה חנות משקפיים ללכת. זה פשוט נהדר".

"איך מלראות סרט עברנו לבילוי של חנות משקפיים?" שאלתי את סבתא.

"או, עכשיו אני שומעת אותך כמו שצריך. ובקשר לחנות משקפיים, אין מה לעשות, יש דברים שיותר דחופים אפילו משוורצנגר".

הלכנו לנו ברחוב, אני וסבתא, היא עם משקפי ראייה חדשים ושיקיים אליהם מחוברים מכשירי שמיעה ואני עם עדשות מגע חדשות שגרמו לי להרגיש קצת חדש בעצמי. "איזה מזל שיש לי סבתא כזאת" מלמלתי לעצמי בלחש. "אני שומעת אותך קינדר, עכשיו אני שומעת הכול. ועוד משהו, השגתי לך את המספר טלפון של המוכרת, היא אמרה שאתה שאתה יכול להתקשר אליה הערב".