על פי פקודות התעבורה משנת 1961 (התשכ"א), אדם מוגדר שיכור לאחר ששתה לשוכרה או נמצא תחת השפעת סם. ההבחנה הגסה קובעת כי מדובר באדם שנראה מטושטש ומבולבל, מי שאינו מסוגל ללכת בקו ישר ומתנהל בצורה איטית מהרגיל. ריח האלכוהול הנודף מפיו אינו מבשר בשורות טובות, ומכאן ועד שלילת הרישיון הדרך קצרה.
בדיקת רמת האלכוהול בדם
בדיקה לגילוי רמת האלכוהול בדם על ידי אמצעים העומדים לרשות המשטרה קובעים האם מדובר ברמה מותרת או גבוהה, ועל פי תוצאות הבדיקה ייקבע האם האדם מוגדר כשיכור. במקרה זה יוקפא רשיונו למשך חודש ימים. אם היה מעורב בתאונת דרכים תורחב ההקפאה לחודשיים עד שלושה חודשים.
הינשוף מהווה את הכלי לבדיקת רמת האלכוהול בדם, והבדיקה נעשית על ידי נשיפת הנהג לתוכו כאשר החיישנים מגלים את רמת הפער בין כמות סבירה של אלכוהול ללא מקובלת על פי חוק.
האם קיימת אפשרות לזיכוי לאחר בדיקת ינשוף?
זיכוי אדם על ידי עורך דין תעבורה מגזרת בית המשפט יכולה להיות מבוססת על כשלים אפשריים במהלך הבדיקה. ייצוג מקצועי חייב בשליטה מלאה באשר למהלך הבדיקה ובאשר למצבו של הנתבע במהלכה. החוק אינו נוטה להקל על הנתבע והוכחת הנהיגה בשכרות גוררת אחריה שלילת רישיון למשך 24 חודשים.
נתבע אשר בטוח בחפותו נאלץ להתמודד מול מערכת קשוחה למרות שחשוב לציין כי נמצאו בעבר תקדימים בהם נמצא כי הנתבע חף מאשמה. הינשוף אמנם מהווה את האינדיקטור החד משמעי מבחינת המערכת המשפטית, אך ניתן להעבירו בדיקה המעידה על תקינותו. עובדה נוספת שיכולה להעלות ערעור בדבר השכרות היא בדיקת הדם, למרות שידוע כי פקודת התעבורה מציגה תנאים מדויקים לביצועה. על אף זאת, עדיין ניתן לערער על אמינותה ולאתר פגמים היכולים להעיד על חפות הנתבע.
מוצא נוסף העשוי להסב את כף המאזניים לטובת הנתבע הוא אופן ההתנהגות של כוחות השיטור במהלך הבדיקה. מחובת השוטר להסביר לנהג את מהלך העניינים ולמלא את המסמכים הנדרשים על פי חוק, וגם כאן קיימת האפשרות לסטייה מההוראות הברורות לפעולה מצד השוטר.
לנושא זה ניתן להוסיף מידע חשוב שלעתים נעלם מהאזרח הפשוט כגון: תוצאות הבדיקה עלולות להיות שגויות אם הנהג שתה, עישן או הקיא רבע שעה לפני ביצועה. עורך דין תעבורה מקצועי יעשה שימוש במידע זה על מנת להוכיח כי נהיגה בשכרות אינה המקרה אותו הוא מייצג.