הסיפור המרתק, המרגש והאהוב ביותר על קוראי תנ"ך רבים הוא סיפורה של בריאת העולם אשר מצייר תהליך לירי שמרתק את דמיונה האנושות מזה שנים אינספור. אין כאן רק שאלה של אמונה ודת – לסיפור הבריאה יש עוצמה מיתולוגית שעומדת בפני עצמה גם ללא קשר לאמונה. הקוראים המרותקים מקבלים עלילה של סדר, של ארגון, של צדק, שכר ועונש. לא ייפלא שפילוסופים, מלומדים וחכמי דת מפרשים ומתעמקים בסיפור בריאת העולם עד עצם היום הזה. דתות ומיתולוגיות אחרות בראו אף הם מיתוסים על היווצרות העולם, אך דומה שרק הסיפור התנ"כי מושך את דמיונם של המאמינים והקוראים עד עצם היום הזה בעוצמה שכזו.
כידוע בסיפור הבריאה ברא אלוהים את העולם במהלך שבעה ימים: ביום הראשון נבראו השמים והארץ והחושך הופרד מן האור. ביום השני נברא הרקיע, ביום השלישי היבשה והצמחים. ביום רביעי נבראו השמש הירח והכוכבים וביום חמישי הדגים והעופות. ביום השישי נבראו כל שאר החיות ובכללם האדם ובשבת נח ה' ממלאכתו. כך, במילים ספורות, טווה התנ"ך את המיתוס הגדול ביותר בתולדות האנושות ובהמשך מוסיף לכך את הסיפור רב המשמעויות על עץ הדעת, חווה והנחש.
מיתוסים מכוננים נוספים
לעוצמת סיפור הבריאה קשה למצוא מקבילות בדברי ימי האנושות. בסיפורי אברהם אבינו ניתן למצוא עוד מיתוסים מכוננים וחשובים שמשפיעים על המין האנושי עד ימינו אנו. כך למשל קורה בסיפור עקידת יצחק שבו עמד אברהם אבינו במבחן הקשה מכל. ככלל, אמונתו של אברהם, המאמין הראשון, עומדת במבחנים קשים רבים. סיפורו של לוט, סיפור לידתו של יצחק ועוד שפע סיפורים מיתולוגיים שמלווים את המסורות היהודיות נקשרו בשמו של אברהם. לדמות מיתית זו ניתן להשוות אולי רק את משה רבנו ואת דוד המלך.
בין אם בוחנים את סיפורי התנ"ך מנקודת השקפה דתית או מנקודת מבט ספרותית-פילוסופית, מדובר בסיפורים מרתקים שהייתה להם השפעה אדירה על תרבות העולם כולה. האיכות המיתית של הסיפורים מעוררת את דמיונם של הקוראים ומעודדת דיונים מעמיקים על טבעה של האנושות, על גבולות האמונה ועל חוקי המוסר. סיפורי התנ"ך עוסקים בכל מה שמעסיק את המין האנושי מאז סיפור הבריאה עצמו: אהבה, אמונה, קנאה, יצרים, יחסי משפחה, ועוד אינספור רעיונות שחיוניים עבור התפתחות המחשבה האנושית. כבר בסיפורם של אדם וחווה מגולמות שאלות הרות גורל על מוסר, פיתוי, שקר, אמת, חטא ועונש. אין פלא שליצירה האדירה הזו יש תהודה אדירה עד עצם היום הזה.