כאשר נכנסתי לעסקי האופנה לפני כחמש עשרה שנים, לא תיארתי לעצמי שאעשה את הוני באמצעות בגדים לילדים. הנחתי שכמו שאר חברי למקצוע אשתלב בחברה שמתמקדת בעיצוב בגדים למבוגרים, או שאולי אפתח חנות הלבשה יום אחד… אך לא, החיים תפסו אותי בהפתעה. והכי מוזר, דווקא בזמן שהתחלתי להכנס לעסקי בגדים מידות גדולות מצאתי את עצמי נשאב לעולם המופלא של אופנת ילדים.

כך זה קרה…

בגדים מידות גדולות – אבל לא רק

סיימתי את לימודי בבית הספר לעיצוב במגמת אופנה, וחיפשתי עבודה במקצוע. באותו זמן פנה אליי חבר, שבזמנו גישש את צעדיו הראשונים בעולם העסקים. הוא הציע לפתוח חנות הלבשה, אך לא עוד חנות כמו מאלו שרואים בהמוניהן ברחובות – הוא הציע שנפתח חנות אשר התמחותה היא בגדים מידות גדולות, ובה נמכור את העיצובים שלי.

"אתה תעצב, אני אדאג לכל השאר." אמר לי החבר, והסכמתי בשמחה מאחר ומעולם לא נמשכתי לפן העסקי של עולם האופנה. כך התחלנו אם כן, שני חברים וחלום בתוך חנות בגדים. לשמחת שנינו העסק הלך טוב – אין הרבה חנויות בגדים לאנשים במידות גדולות. אולם זמן מה לאחר פתיחת החנות ניגש אליי חברי ושאל אותי "תגיד, איך אתה עם בגדים לילדים?"

"לילדים…?" שאלתי, מופתע במקצת. "אף פעם לא עיצבתי שום דבר לילדים… למה אתה שואל?"

"שמתי לב למשהו מעניין. כמעט כל יום אנשים שואלים אותי בחנות אם אנחנו עוסקים גם בבגדי ילדים."

כבר הכרתי את המבט הזה בעיניו של חברי – מבט שמזהה הזדמנות עסקית מקילומטרים.

אמרתי "אופנת ילדים אתה אומר, הא…?"

חנות הלבשה לילדים – פשוט ללכת עם מה שבא

כאמור, בפן העסקי של העניינים טיפל חברי. אני עסקתי רק באופנה. אך הבעיה שלי הייתה שלא היה לי מושג מאיפה להתחיל לעצב אופנת ילדים. לפיכך, הלכתי למומחים – אחותי והילדים שלה.

"נו, אז איך הולך העסק של בגדים מידות גדולות?" שאלה אחותי.

עניתי שלשמחתי העסק משגשג, אך בנוסף לכך אנחנו חושבים לנסות להתחיל לעצב ולמכור בגדים לילדים. אולם יש לי בעיה – אני לא יודע איך לעצב בגדים כאלו.

באותו רגע אחותי צחקה. "אם אתה חושש שמדובר במשימה מורכבת, אתה טועה. זה יותר פשוט מכל דבר שאי פעם עיצבת."

"למה את מתכוונת?" שאלתי אותה.

והיא ענתה "אחי היקר, אם אתה רוצה לפתוח חנות הלבשה לילדים עם עיצובים שלך, אתה צריך לחשוב על מה שילדים אוהבים."

"ומה ילדים אוהבים?" שאלתי.

אחותי חייכה. "כיף. ילדים אוהבים לעשות כיף."

באותו הרגע נפל האסימון…

אופנת ילדים – לעצב כיף

אחרי שהבנתי איך עלי לעבוד, כבר באותו הערב התחלתי וסיימתי את העיצובים הראשונים שלי של בגדים לילדים. זה היה כל כך שונה מעיצוב בגדים מידות גדולות – פשוט התיישבתי על שולחן העבודה, ניקיתי את הראש מכל מחשבה שהיא, ועיצבתי דברים שנראו לי כיפיים – חולצות עם ציורים של חיות, מכנסיים צמריריות לשינה, אפילו גרביים בצורה של קואלה… למחרת הראתי את העיצובים לשותפי. הוא היה כולו התפעלות.

"איך עשית את זה?" הוא שאל בתדהמה.

"בכיף…" חייכתי.

כיום אנו הבעלים לא של חנות הלבשה אחת לילדים, אלא של רשת שלמה שמוכרת את העיצובים שלי. השותף שלי אומר שהיינו צריכים ללכת על אופנת ילדים כבר מההתחלה, אבל אותי הכסף לא מעניין – אותי מעניין לעצב בכיף.