"פורץ דרך", אמרו עליי, גם "רואה את הנולד". אני לא ילד פלא או משהו כזה, אני פשוט מחובר לתשוקה שלי. מגיל מאוד קטן אהבתי מתנות: בעודי ילד, מצאתי את עצמי לא פעם ולא פעמיים מבלה אחר צהריים שלם בחנות מתנות לאישה או אם תרצו חנות שמציעה שלל מתנות רומנטיות, עזרתי למוכרים למרות שלא ביקשו את עזרתי וכשהרגשתי שבעלי החנות שבעו ממני פשוט, עברתי לחנות מתנות הבאה שהייתה ברחוב שלי, כאשר ניתן לומר בברור שרוב מי שנכנס אליה חיפש דווקא מתנה לגבר. בעלי החנויות כבר הכירו אותי, הם מצאו אותי לא פעם עוזר לגבר מבוגר למצוא מתנת יום הולדת 40 לאשתו, לאישה צעירה לאתר את המתנה המושלמת עבור אהוב ליבה, לאישה מבוגרת למצוא מתנה לפסח עבור בעלה הרי ידוע לי שלא מספיק לקנות זר פרחים או זר מתוק לאהוב במקרה זה.
מהרחוב אל הקניון
אך שלהי שנות ה-80, סימנו את תומו של עידן ופתיחתו של עידן חדש. תחילת שנות ה-90 בישראל מזוהה יותר מכול עם "הקניונים". ואכן, כל אותן חנויות רחוב ביתיות שנהגתי "לעבוד" בהן, סגרו או עברו טרנספורמציה – מהרחוב אל הקניון. חנות אחת מבין אלו שהייתי נוהג לרבוץ בהן זיהתה את הפוטנציאל ועברה לקניון, והחלה למכור הן מתנות לאישה, הן מתנות רומנטיות ואם לומר את האמת, גם אם מישהו חיפשו מתנה לגבר – הוא היה מוצא את מבוקשו. זה היה עידן חדש, כבר לא רק מתנות רומנטית או טבעות אירוסין. ואני המשכתי "לעבוד" שם, גם כשהם עברו לקניון. המשכתי בשלי, עזרתי לקונים לבחור מתנות רומנטיות, פרחים כאשר כל הילדים בכיתה שלי חשבו ש"בנות זה איכס". עזרתי לקשישה בת 80 למצוא מתנה נפלאה לביתה שחגגה יום הולדת 40 ובעלי החנות שכבר הכירו אותי, המשיכו לשחק איתי את המשחק האילם: הם מרשים לי להסתובב בחנות ולעזור לאנשים ובתמורה –אני לא מבקש על זה כסף, זה היה הצד שלי בהסכם הבלי כתוב הזה.
אמנם שנות ה-90 המוקדמות מזוהות יותר מכול עם ה"קניונים", אך בשנים אלו גם החל האינטרנט לרקום עור וגידים.
מתנות רומנטיות, לגבר או לאישה בלחיצת כפתור !
אני מניח שמיותר לספר שהגעתי לספסל הלימודים, בעיקר בימים זוגיים או כאשר השמיים היו בהירים במיוחד. הבגרויות היו רחוקות ממני ואיכשהו לא הצלחתי לתקשר עם סגל המורים. הוריי שלא שמחו כלל בעובדה שהבן שלהם כבר ילד מתבגר ולא לומד הודיעו לי שזה לא יכול להמשך כך. אבא שלי פנה אליי בנחרצות, תוך שהוא בטוח שהוא מפחיד אותי: "אדוני היקר, אם אתה לא חושב ללמוד ולעשות בגרויות כמו כל הנערים והנערות בגילך – אז לפחות צא לעבוד. בבית הזה לא יהיו פרזיטים, אתה שומע ?". "אין שום בעיה", השבתי, ושמתי פעמיי אל הקניון. אתם יכולים לנחש להיכן הלכתי…נכון, לאותה חנות מתנות רומנטיות שנהגתי ללכת אליה. למרות ההכרות ארוכת השנים ביני לבין בעלי החנות, היה זה רגע קשה, היו שם לקוחות שחיפשו מתנות לאישה, מתנות עבור יום הולדת 40 ועוד שלושה לקוחות שונים שחיפשו מתנה לגבר. הפעם לא עזרתי ללקוחות, רק ישבתי והמתנתי. כשהסתיים הגל..ניגשתי בחשש לבקש עבודה מבעלי החנות – ולהפתעתי הוא הסכים והתחלתי למחרת בעבודה. חזרתי שמח וטוב לב הביתה והודעתי לאבי בגאון – שממחר, אני עובד שכיר (בשכר מינימום) בחנות מתנות רומנטיות, בקניון.
את זמני הפנוי ביליתי עם חברים, וכשהם היו בבית הספר אני עבדתי או רבצתי על הכיסא בחדר שלי למול מסך המחשב החדש או עבדתי בחנות.
האינטרנט סחף אותי כבר בימיו הראשונים וידעתי בברור ששם נמצא העתיד. בגרות לא הייתה לי אבל תשוקה כן: תשוקה להצליח במסחר, תשוקה למתנות ותשוקה חדשה…לאינטרנט. הקמתי חנות מתנות רומנטיות מקוונת ראשונה מסוגה בישראל. זה היה בגיל 18, וההצלחה לא איחרה להגיע. מכרתי שם מתנות לאישה, מתנות לנערים ונערות וגם לאנשים שמחפשים מתנות ליקיריהם שחוגגים יום הולדת 40. גם גברים הרוצים לבצע הצעות נישואין מיוחדות וזקוקים לאביזרים מיוחדים, מצאו שם את שחיפשו.
כיום אני יזם אינטרנט מוכר בארץ ובעולם כולו והטיפ היחידי שאני יכול לתת לכל מי ששואל אותי מה סוד ההצלחה שלי הוא פשוט וקל ליישום – להתחבר לתשוקות שלכם, תעשו מה שאתה באמת אוהבים, רק כך תהיו הכי מאושרים.
