זה כבר שנתיים שאני ממתין לקידום. עד לא מכבר שימשתי מנהל תיקי השקעות בחברה פיננסית גדולה, וגם כאשר חשבתי שהקידום בדרך, בכל פעם התאכזבתי מחדש. היו רגעים שהיית בטוח שהבוס קורא לי אליו לחדר כדי להעניק לי את הקידום המיוחל, אבל בכל פעם הייתי מתאכזב ויוצא עם משימה שגרתית כמו לראות מה קורה עם קרן נאמנות זו או אחרת. אבל הרגע הכי מותח עבורי היה לפני כמה חודשים. כאשר הבוס הגדול ביקש ממני להכין סקירת מאקרו. זה משהו אף פעם לא עשיתי, זו אחריות גדולה והייתי בטוח שהנה, מגיע הקידום…
סקירת מאקרו… אחריות גדולה!
החלום שלי חדר למציאות והשתלט עליה. הבטחתי לעצמי שאעשה את אותה סקירת מאקרו באופן הכי מקצועי שאני יכול, רק כדי לצאת מהתפקיד שלי – מנהל תיקי השקעות, ולהתקדם הלאה בסולם הדרגות. שבוע שלם בקושי ישנתי, עבדתי מהבוקר ועד הלילה, רק כדי להפיק סקירה מקיפה. וביום שנכנסתי אל הבוס הגדול כדי להגיש לו את הסקירה – הייתי בטוח שהנה, הוא מבקש ממני לשבת ולדבר איתי על קידום, אבל שוב התבדתי, ותחת זאת הוא ביקש ממני ללכת לבוס שלי, כי יש לו איזו בעיה עם לקוח ואיזו קרן נאמנות אשר אני אמון עליה.
ניגשתי אל הבוס שלי עצוב מעט, מאוכזב הרבה. נראה שזה ניכר עליי, שכן הבוס שלי שאל "האם טבעו לי כל הספינות". אמרתי לו שאין לי ספינות, והתיישבתי.
הוא הרים את עיניו, הסתכל לי בעיניים, ושאל: "אתה רוצה לדבר על משהו?", השבתי שכן, והתחלתי לספר לו שאני משמש מנהל תיקי השקעות בחברה כבר יותר מ-5 שנים ושאני ממתין כבר שנתיים לקידום…" אני שואף להתקדם לדרגה ניהולית גבוהה יותר", אמרתי. "אני חושב שאני עושה עבודה טובה ומקצועית, אני לומד מהר, אני יודע שאתם סומכים עליי, אחרת לא הייתם נותנים לי כל כך הרבה אחריות, כפי שנתתם לי לנהל את הקשר עם אותה קרן נאמנות, ובוודאי שאם אתם מבקשים ממני להפיק בעצמי סקירת מאקרו, אז כנראה אני ראוי לאותו קידום". אך בעוד אני שופך את ליבי, לפתע צלצל הטלפון. זה היה הבוס הגדול. הבוס שלי והבוס הגדול שוחחו מעט, ראיתי את הבוס שלי מחייך ומיד אחר כך חותם את הבעות פניו.
לדבר, לדבר, לדבר…
לאחר מספר דקות הוא ניתק, ושאל אם שתיתי קפה הבוקר. הוא ביקש מהמזכירה להביא לנו שתי כוסות קפה וחייך. "תשמע", הוא אמר לי, "אתה מייצג אותנו באופן מקצועי באותה קרן נאמנות גדולה, ואתה בוודאי יודע שאני מאוד מעריך את עבודתך כאן, אתה מנהל תיקי השקעות מוכשר ומקצועי, ואני חייב לספר לך על הטלפון שהיה עכשיו, בצד השני דיבר הבוס הגדול. הוא סיפר לי שהוא בדיוק סיים לקרוא את אותה סקירת מאקרו שהכנת בשבוע האחרון, והוא מוקסם מהסקירה. הוא ציין שהיא מקצועית, כתובה היטב ומדויקת. עכשיו תרשה לי לשאול אותך משהו, מתי ביקשת ממני קידום בעבר? זה פעם ראשונה שאני שומע ממך משהו כזה. למה אתה לא מדבר?
לרגע לא האמנתי, ניסיתי להיזכר וכמה שלא ניסתי לא הצלחתי להיזכר ברגע מסוים שבו נכנסתי לבקש קידום. הרגשתי נבוך במיוחד… הבוס שלי חייך אליי…ואמר: "עכשיו לך הביתה, תנוח, אנחנו יודעים שעבדת מאוד מאוד קשה השבוע. אני צריך אותה ערני ביום ראשון, אתה הופך למשנה שלי, סגן סמנכ"ל ויהיה עלייך לנהל את כל הצוות שלנו… רק תעשה לי טובה, פעם הבאה שאתה רוצה משהו, אל תחכה שנתיים!!!!